בית חנה סנש
Anna Szenes house

"אני רוצה להאמין שנכון הוא אשר עשיתי ואעשה. את השאר יגיד הזמן."

Play Video

ציר זמן

1921

חנה נולדת בבודפשט

17 ביולי 1921 - חנה [אנה / אניקו] נולדת בבודפשט בירת הונגריה להוריה קטרינה ובלה סנש הסופר והמחזאי הידוע. אחות צעירה לגיורא [גרג’].
1921
1927

בלה סנש נפטר בגיל שלושים ושלוש

26 במאי 1927 - חנה כותבת: “אבי יקירי נחטף בלא זמן, עלה השמימה, לא נראהו לעולם”.
1927
1931

מתחילה לימודיה בגימנסיה פרוטסטנטית לבנות

1931
1933

חנה בגימנסיה פרוטסטנטיות לבנות

חנה בגימנסיה פרוטסטנטיות לבנות
ינואר - היטלר מתמנה לקנצלר גרמניה
1933
1934

חנה בת שלוש עשרה ומתחילה בכתיבת יומן

"אחר הצהריים הלכנו לבית כנסת…"
"ביקרנו בבית האופרה. הציגו 'הספר מסיביליה'.."
1934
1935

מיומנה של חנה:

“…אוהבת אני להחליק והנני גם חברה במועדון הספורט..”
“במחזה ‘טרגדיית האדם’ אני מגלמת את תפקיד המלאך מיכאל..”
בתעודה היו רק ציוני ‘טוב מאד’ .. חוץ מצרפתית..”
“ושוב לא מרפה ממני השאיפה להיות סופרת…הרגשה כה נהדרת היא לכתוב דבר טוב…”
“האידיאל שלי בבחורים: עליו להיות נאה למראה אך לא גנדרן, לעסוק בספורט אך להבין גם בתחומים אחרים, להיות משכיל ופיקח, עליז…”
כתבתי שני שירים…האחד לאמא והשני…שוב על החיים…”
אמא מנגנת לפעמים [בפסנתר] יצירות של שופן והנגינה כה יפה…יש שאני רוצה לפרוץ בבכי..”

היטלר פורש מהסכם ורסאי ומבטל את ההגבלות הצבאיות שהושתו על גרמניה אחרי מלחמת עולם ראשונה. בגרמניה נחקקים חוקי הגזע [חוקי נירנברג].
1935
1936

״היום הייתה הצגת בכורה. אני כתבתי את המחזה ואף ביימתי אותו..״

"ושוב לא מרפה ממני השאיפה להיות סופרת…הרגשה כה נהדרת היא לכתוב דבר טוב…"
"היום הייתה הצגת בכורה. אני כתבתי את המחזה ואף ביימתי אותו.."
"אני מכהנת כגזברית החוג לקצרנות וכמזכירת החוג לתנ"ך.."
"היום היה לי שיעור באנגלית אני גם אוהבת את השפה."
"עודני קוראת את 'מלחמה ושלום' לטולסטוי".
היום קיבלתי תלמידה פרטית ועלי ללמד אותה חשבון".
1936
1937

״בתעודת מחצית השנה הראשונה קיבלתי בכל ‘מצוין’ פרט לציור..״

“לראשונה לבשתי שמלה ארוכה, טפטה כחולה. הכול מציינים שהיא הולמת אותי..”
״אני חוששת להתמכר לכתיבה ולהתרגל למחשבה שאני כשרונית אך גם אינני מסוגלת להרפות מהכתיבה ואף אינני רוצה לעשות כך.”
“והנה הוצע מועמד אחר בכוונה מפורשת למנוע בחירתי אני, כיהודיה.”
“מתחילה אני להבין מהו להיות יהודי בחברה נוצרית…אבל בשום אופן לא הייתי מסוגלת להתנצר..”
לדת, לדעתי, ערך רב בחיים ומגוחכת הדעה… שהאמונה היא משענת לחלש בלבד..”
1937
1938

"רעיון אחד מעסיק אותי ללא הרף - ארץ ישראל".

מרץ- גרמניה מספחת את אוסטריה.
מאי – בהונגריה נחקקים עוד חוקים לאפליית יהודים.
ספטמבר – הסכם מינכן.
צ׳כוסלובקיה מסופחת לגרמניה. גיורא סנש עובר ללמוד טקסטיל בליון שבצרפת
"המאורעות עוררו אצלנו התרגשות רבה... האם תכריז צ'כיה על גיוס לשם הגנת הסודטים ? ומה תאמרנה אנגליה וצרפת ולמי תצטרף איטליה?"
"פורים מאחורינו. הנשף הצליח...גם אמש רקדתי...היו שם בחורים נעימים למדי אבל איש מהם לא מצא חן בעיני עד כדי כך שכדאי יהיה להמשיך עמו"
חל שינוי יסודי בהשקפת עולמי...נלאיתי נשוא את חבורת המשומדים הרייקנית הזאת. ברצון הייתי כבר נוסעת לארץ ישראל. אינני סובלת את החברה הישנה שלי".
"רעיון אחד מעסיק אותי ללא הרף - ארץ ישראל".

נובמבר – "ליל הבדולח" בגרמניה.
1938
1939

חנה מסיימת לימודיה בגימנסיה ולומדת עברית לקראת עלייתה

1 בספטמבר – גרמניה וברית המועצות פולשות לפולין.
בריטניה וצרפת מכריזות מלחמה על גרמניה.
נפתחת מלחמת העולם השנייה.
אפריל – חנה מבקרת את אחיה בליון בצרפת
יוני – סיום הגימנסייה ובחינת בגרות. חנה לומדת עברית לקראת עלייתה.
בפרידה ממורתה ליהדות: “לאמיתו של דבר היו אלה שעות מוקדשות לנשמה. הם הקנו לנו את התודעה היהודית והורו לנו כי יהודים אנו וכי היהדות ירושה כבירה היא…למדנו לבקש אלוהים”
בפרידה מתנועת הסטודנטים היהודיים “מכביאה”: מקום אחד ישנו על כדור הארץ שלשם איננו מהגרים אף לא נפלטים אלא באים הביתה….- ארץ ישראל”.
1939
יולי 1939

“הנני בעמק יזרעאל, סוף סוף הגעתי הביתה .”​

יולי – “קיבלתי את הסרטיפיקט!”
20 בספטמבר – חנה מגיעה לארץ ישראל. מתחילה שנתיים לימודים בבית הספר החקלאי של ויצ”ו לצעירות בנהלל.
יולי 1939
1940

“אני מרגישה שלא אוכל לחיות ללא כתיבה..”

מאי– צרפת נכנעת לצבא גרמניה.
“מנין לי הסבלנות ללמוד ולהתכונן לבחינה בשעה שבאירופה מתחולל הקרב הגדול בתולדות האנושות?”
אוקטובר– שירה הראשון בעברית: ” בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה… הִנְנִי מַבְעִירָה פַּנָּסִי הַקָּטָן, לְחַפֵּשׂ, לְחַפֵּשׂ בֶּן-אָדָם…”
“מאמינה אני אמונה רבה בעתיד הארץ, גם בתוך כל אש וסערה”
“ואמא – אני רואה אותה לפניי בלילות ללא שינה, איך היא קמה בבוקר מלאת דאגות…”
ערב יום כיפור: ” רצוני להתוודות, לתת דין וחשבון לעצמי, לתת דין וחשבון לאלוהים, זאת אומרת למדוד את חיי ומעשיי לעומת האידיאל הגבוה…”
1940
1941

“לפעמים אני מרגישה עצמי כעין שליח, שתפקיד מוטל עליו…לפעמים נדמה שכל זה שטות…למה זה אני?”

“לעשות אינני יכולה ולא לעשות דבר …גם כן אינני יכולה…”
מרץ – בצפון אפריקה הצבא הבריטי נלחם בצבאות גרמניה ואיטליה. מטוסים איטלקיים מפציצים את חיפה ותל אביב.
אלפי צעירים יהודים מארץ ישראל מתגייסים לצבא הבריטי.
אפריל – צבא גרמניה כובש את יוון ויוגוסלביה. בארץ ישראל חוששים מפלישה מסוריה ולבנון.
חנה כותבת בנהלל : “אם אנחנו נחדל, תקבלו את העול הכבד עליכם…” [מתוך השיר “לאחים”]
יוני – הצבא הבריטי כובש את סוריה ולבנון ומסיר האיום מצפון על ארץ ישראל.
22 ביוני – צבא גרמניה פולש לברית המועצות. מתחילה השמדת היהודים.
מלחמת הצוללות באוקיינוס האטלנטי.
“מאמא קיבלתי טלגרמה [מברק] וממנה אני מבינה כמה היא חרדה ודואגת לי.”
ספטמבר – חנה מסיימת לימודיה בנהלל.
דצמבר – מצטרפת לקבוצת שדות ים בקריית חיים.
7 בדצמבר - צבא יפן מפציץ את פרל הארבור בהוואי. ארצות הברית מכריזה מלחמה על יפן. צבא יפן כובש חלקים מדרום מזרח אסיה.
1941
1942

“ספק גדול מלווה אותי…תשע שעות ביום אני עומדת ומכבסת ואני שואלת את עצמי האם זהו באמת תפקידי?”

“אני חושבת לא מעט על גיוס. כל הארץ נתבעת לגיוס למען מאמץ המלחמה ההולכת וקרבה אלינו”.
יוני – הצי האמריקאי מביס את הצי היפני בקרב מידווי.
יוני – צבא גרמניה מגיע לקרבת אלכסנדריה במצרים. הבריטים מתכוננים לנסיגה מארץ ישראל.
היישוב היהודי חרד מפני פלישה גרמנית מכיוון מצרים.
יולי – באושוויץ-בירקנאו מתחילה השמדת יהודים.
אוקטובר – מערכת אל-עלמיין. צבא גרמניה נסוג. האיום מוסר על ארץ ישראל
נובמבר – צבא גרמניה מגיע לקרבת מוסקבה. הקרב על סטלינגרד והמצור על לנינגרד.
24 בנובמבר – אישור רשמי לידיעות על השמדת יהדות אירופה. בארץ ישראל שלושה ימי אבל.
נובמבר – חנה עוברת לקיסריה. כותבת את שיריה: “הֲלִיכָה לְקֵיסָרְיָה” [אלי אלי”] ו”קוֹל קָרָא”.
דצמבר – הצבא האדום מנצח בקרב על סטלינגרד.
1942
1943

חנה מצטרפת ל”משלחת צנחני היישוב”

ינואר – “…בחרו בי למחסנאית…אין לי כל רצון לעבודה זו… אני חיה כאן כטיפת שמן במים…”. “יש גופים שמאירים מבלי שתיפול עליהם קרן אור מגף זר. האוכל גם אני להיות כמוהם?”
“קם בי איזה רעיון פתאומי שאני צריכה לנסוע להונגריה… לתת יד לארגון עליית הנוער ולהביא גם את אמא ובמידה שידעתי את האבסורד [גיחוך] שברעיון זה הנה הוא נראה לי בכל זאת לאפשרי..”
פברואר – כניעת צבא הגרמני בסטלינגרד.
“כמה זמן אפשר להתקיים בלי אוויר ? כמה זמן בלי אוכל? וכמה בלי חברה ובלי ספר ? אני עושה את הניסיון המעניין על עצמי”
חנה מצטרפת ל”משלחת צנחני היישוב”.
מאי – “אני מחכה ליום שייקראו לי”.
יולי – הצבא האדום פותח במתקפה מערבה.
צבא בעלות הברית נוחת בסיציליה ומתחיל בכיבוש איטליה.
יוני – אסיפת הקיבוץ מאשרת את גיוסה של חנה. מתחילה בהכשרה הצבאית למשימה באירופה.
חנה מתגייסת ל”הגנה” ובהמשך לחיל העזר לנשים של חיל האוויר הבריטי [WAAF]
1943
1944

"...יש אירועים שלידם חיי האדם הופכים לשום דבר, לצעצוע חסר ערך, או לדרישה לעשות משהו, ולו גם במחיר החיים עצמם”.

ינואר – חנה עוברת למצרים להשלמת ההכשרה הצבאית והכנת היציאה לאירופה.
3 בפברואר – חנה בחופשה בארץ ישראל. פוגשת באחיה גיורא שהגיע מספרד.
במכתב לאח גיורא: "...יש אירועים שלידם חיי האדם הופכים לשום דבר, לצעצוע חסר ערך, או לדרישה לעשות משהו, ולו גם במחיר החיים עצמם”.
14 במרץ – חנה, יונה רוזן, אבא ברדיצ'ב וראובן דפני צונחים בצפון יוגוסלביה בקרבת גבול סלובניה \ קרואטיה.
19 במרץ – הגרמנים משתלטים על הונגריה. מתחיל שילוח היהודים לאושוויץ.
מאי – צבא ארצות הברית מתחיל בהתקפה באיי האוקיינוס השקט.
יוני – צבאות בעלות הברית נוחתים בנורמנדי בצרפת. דרום איטליה נכבש בידי בעלות הברית.
8 ביוני – במעבר הגבול חנה מוסרת לראובן דפני את השיר "אשרי הגפרור"
1944
יוני 1944

חנה נתפסת ומוצאת להורג

10 ביוני - חנה נתפסת אחרי מעבר הגבול להונגריה.
17 ביוני - חנה פוגשת באמה בכלא.
אוגוסט - הצבא האדום משחרר את רומניה ובולגריה ומתקרב לבודפשט.
28 באוקטובר - נפתח משפטה של חנה.
7 בנובמבר - חנה מוצאת להורג.
קטרינה בורחת מצעדת מוות, חוזרת לבודפשט ומסתתרת במנזר עד תום הקרבות בעיר.
יוני 1944
1945

קטרינה סנש מגיעה לארץ ישראל.

ינואר-אפריל - בודפשט והונגריה נכבשות על ידי הצבא האדום.
27 בינואר - מחנה אושוויץ משוחרר.
25 באפריל - צבאות רוסיה וארצות הברית נפגשים על אדמת גרמניה.
8 במאי - הצבא האדום משלים את כיבוש ברלין.
9 במאי – גרמניה נכנעת ללא תנאי.
יולי - הודעה רשמית מטעם הצבא הבריטי על מותה של חנה.
6 באוגוסט - פצצות אטום מוטלות על הירושימה ונגאסקי. יפן נכנעת ללא תנאי.
30 באוקטובר - קטרינה סנש מגיעה לארץ ישראל.
1945
1946

גיבורה לאומית

מהדורה ראשונה של הספר "חנה סנש – יומנים שירים עדויות".
דמותה של חנה מעוצבת כגיבורה לאומית.
1946
1950

בית חנה סנש

27-28 במרץ - ארונה של חנה סנש מגיע מהונגריה ונטמן בהלוויה ממלכתית בחלקת הצנחנים בהר הרצל.
בשדות ים נחנך "בית חנה סנש".
1950
1954

אסון מעגן

29 ביולי - אסון מעגן. בעצרת במלאת עשור למשלחת הצנחנים התרסק מטוס קל לתוך הקהל.
באסון נספו 17 ממשתתפי העצרת, בהם ארבעה מהצנחנים שחזרו מאירופה.
1954

שירה

שפתה מבית של חנה הייתה הונגרית אבל בעברית הצטללה שירתה והתגבשה לקול המיוחד לה. בשירה הראשון בעברית, "במדורות מלחמה", שנכתב בנהלל בשנת 1940, בולט המכנה המשותף לרוב שיריה – המאבק לשמירת צלם האדם דווקא בימים האפלים ביותר שידעה האנושות וידע העם היהודי. יום אחרי אישור הידיעות האיומות על השמדת יהדות אירופה, כתבה חנה את שירה המפורסם "הליכה לקיסריה", המוכר כ"אלי אלי..". מילות השיר, שהוא מעין תפילה, מבטאות בדייקנות את אמונתה היהודית והשקפתה ההומניסטית של חנה. במאי 1944, חודש לפני שנתפסה בהונגריה, כתבה חנה את שירה האחרון בעברית "אשרי הגפרור". מילות השיר הן ביטוי מושלם בפשטותו הן לתחושת ההכרח בעשיית המעשה והן לידיעה שכישלונו עלול להביא למותה. 

[ע"פ פרופ' עוזי שביט, "שירים ופרקי יומן", עמ' 59. ] 

היומן והמכתבים

בית חנה סנש

כנסים, אירועים וימי עיון

מתחם בית חנה סנש בקיבוץ שדות ים, מעבר להיותו מוזיאון, מהווה גם מרכז תרבות ומקום מתאים ביותר לעריכת כנסים, ימי עיון וכן אירועים חברתיים או משפחתיים מגוונים. המקום כולל אודיטוריום גדול לקיום הרצאות והקרנת סרטים ומצגות עם מערכת הגברה, מסך ענק וכמאה מקומות ישיבה, משטח רחב עם דשאים וצמחייה היכול להכיל עד כ-300 איש, ובמה גדולה המותאמת לטקסים ולהופעות מוסיקה ומחול (הכוללת גם היא מערכת הגברה, תאורה ומסך גדול). במתחם מוזיאון אוצרות קיסריה גן רחב ומרשים עם מדשאה ופריטי שיש עתיקים כגון עמודים, פסלים וכותרות קורינתיות.

פעילויות ואירועים שניתן לעשות אצלנו
  • כנסים וימי עיון לאנשי הוראה, מורי דרך, אקדמאים וגופי תרבות.

  • מפגשים בנושא "מדברים שירה" עם נשים כותבות שירה ויוצרים צעירים.

  • מפגשים והרצאות לנשים במסגרת יום האישה.

  • מפגשים בנושא איכות הסביבה בשיתוף עמותת "צלול".

  • ערבי מספרי סיפורים.

  • ערבי שירה בציבור (בפנים או בחוץ).

  • סדנאות ODT, כוסות רוח ועוד סדנאות בנושאים שונים.

  • אירועי סיום שנה לבתי ספר.

  • ביום השואה - "זיכרון בסלון" (בית חנה מזמין את המספר/המנחה).

  • אירועים לחברות וועדי עובדים.

  • אירועים משפחתיים כגון חתונות, בר/בת מצווה, ימי הולדת (עם מוסיקה שקטה, ועד 60 איש).

*בנוסף, מתקיים שיתוף פעולה עם חברת "כיף ים" המפעילה בין היתר אירועי חוף לחברות וארגוני עובדים, דבר המאפשר מגוון רחב ביותר של אפשרויות.

בית חנה סנש

פעילות לחיילים וכוחות הביטחון

פעילות לחיילים וכוחות הביטחון

חנה סנש הייתה הצנחנית הראשונה וככזו היא מהווה השראה לחיילים וללוחמים צעירים לאורך הדורות. בבית חנה סנש נותנים חשיבות מיוחדת להנחלת סיפורה של חנה ושל משלחת הצנחנים והערכים העולים מהם בקרב אנשי כוחות הביטחון וחיילי צה"ל.
פעילויות
  • תרבות יום א' לחיילים בסדיר

  • ביקורי קבוצות חיילים במסגרת הסדרים עם המועצה לשימור אתרים ומשרד הביטחון

  • סיורים ליחדות המשטרה וגופי בטחון שונים

  • סיורים ופעילויות לנשים המשרתות בכוחות הביטחון במסגרת יום האישה

  • מפגשים חברתיים - חילופי מפקדים, מפגשי פלוגה, סיום קורסים וכדומה

  • סיורים לחניכי המכינות הקדם צבאיות.

בית חנה סנש

פעילויות חינוכיות

בבית חנה סנש שמים דגש מרכזי על הנחלת הסיפור של חנה ודמותה לדורות הבאים.
חנה הייתה דמות מעוררת השראה ממנה ניתן לשאוב ערכים רבים כמו דבקות במטרה, נתינה, רוח התנדבות, אסרטיביות, מנהיגות ועוד. בנוסף, מסיפורה של חנה
ומכתביה ניתן ללמוד לא רק על עולמה האישי אלא גם על סיפור התקופה בה פעלה, תקופה מכוננת בתולדות מדינת ישראל, העם היהודי והעולם.
בית חנה סנש מקיים פעילויות וסיורים מותאמים לבתי ספר ולמסגרות השונות של מערכת החינוך.

סיורים לתלמידי בתי ספר

הסיורים בבית חנה סנש מותאמים לתלמידים מכיתה ו' עד כיתה יב'. הסיורים כוללים צפייה בסרט באודיטוריום, הדרכה בתערוכת המוזיאון (מותאמת לקבוצת הגיל) ומעגלי שיח בהם דנים בשאלות, נושאים וערכים העולים מסיפורה של חנה ומדמותה.

תצפית מגן הפסלים מעל הים ומסלול חופי "הליכה לקיסריה"

ניתן גם לשלב תצפית מגן הפסלים מעל הים ומסלול חופי "הליכה לקיסריה" בעקבות חנה סנש, הפלי"ם וההעפלה.
פעילויות חינוכיות נוספות
  • בית חנה סנש גם מהווה תחנה משמעותית במסע "משואה לתקומה" של תלמידי תיכון.

  • פעילות לבנות מצווה.

  • סיורים לקבוצות "תגלית" ונוער מחו"ל.

  • סדנאות ODT.

  • סיורים, כנסים וימי עיון לצוותי הוראה (היסטוריה, לימודי ארץ ישראל, ספרות וכדומה).

  • סיורים לחניכי תנועות נוער.

בית חנה סנש

סיורי קבוצות

הסיורים לקבוצות בבית חנה סנש כוללים מגוון אפשרויות, החל מסיור סטנדרטי בבית חנה סנש ועד סיור רחב הכולל תצפית נוף, הליכה על חוף הים, ביקור בבית חנה סנש וביקור במוזיאון אוצרות קיסריה.
הסיורים מותאמים לכל סוגי הקבוצות: אזרחים ותיקים, בתי ספר, משפחות, ארגונים, חברות ותיירים מחו"ל.

ניתן כמובן להתאים את הסיור לאופי הביקור בו אתם מעוניינים, ולבחור מהאפשרויות המוצעות:

תצפית גיאוגרפית מגן פסלים הממוקם על צוק מעל הים

התצפית על הים כוללת הסבר על הקיבוץ ועל האלמנטים שרואים בנוף בניהם מזח הסירות של שדות ים, ארמון הורדוס ושוניות הסלעים. גן הפסלים ממוקם כחמישים מטרים מחניית האוטובוסים ובקרבת חדר האוכל. מהתצפית ניתן להמשיך בהליכה רגלית לבית חנה סנש - הליכה של כמאתיים מטרים.

מסלול חופי “הליכה לקיסריה” בעקבות חנה סנש

מסלול רגלי אשר מתחיל בתצפית מגן הפסלים וממשיך עם ירידה לכיוון הים והליכה נינוחה לאורך החוף (שלוש מאות מטרים) עד השביל העולה אל בית חנה סנש. ההליכה כוללת הסבר קצר על יחסי הטבע הימי והאדם, את סיפור ההעפלה ואת סיפור כתיבתו של השיר “הליכה לקיסריה” שההשראה לו הייתה הליכתה של חנה לאורך אותו החוף.

סרט/ מייצג אור-קולי

המספר את סיפורה של חנה, החל מילדותה בבודפשט דרך עלייתה לארץ ישראל ועד סופה הטרגי בכלא ההונגרי. הסרט משלב עדויות מרגשות של מכריה של חנה עם תמונות אותנטיות, קטעי יומן ושירים. הסרט מסתיים בסיקור קצר של שיחזור הצניחה של חנה וחבריה בסלובניה על ידי חיילי צה”ל ביולי 2021.

סיור בתערוכה

סיור מודרך (או עצמאי) בתערוכה חדשה המספרת את סיפורה של חנה דרך מסע בין תחנות חייה. התערוכה משלבת שירים, ציטוטים מהיומן, צילומים, חפצים מקוריים ומייצגים אינטראקטיביים. התערוכה גם נותנת מקום לסיפורם של הצנחנים האחרים ביניהם גם השישה הנוספים שלא שבו להם מוקדשת פינת הנצחה מיוחדת.

סיור מודרך במוזיאון אוצרות קיסריה

מוזיאון אוצרות קיסריה בשדות ים הוא מוזיאון ארכיאולוגי המכיל את מיטב הממצאים שהתגלו בקיסריה ובאזור מכל תקופותיה הרבות והמגוונות של העיר. הסיור עובר בשלושה חדרי תצוגה בנושאים שונים ובחצר גדולה עם פסלים ופריטים ארכיטקטוניים ומאפשר הצצה אל העבר המרתק של העיר ואל חיי היום יום של תושביה. המוזיאון נמצא בצמוד לבית חנה סנש.